<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תנ"ג</h1>
<h2>דף לז:</h2>
ומה מחיים אתי איסור וכו'. כדברי הקונטרס לא נהירא לר'. דאי הכי פירושא לקמן דמוקי להאי קרא דנבילה כגון שעשאה גיסטרא הוה ליה לאקשויי הכי וליכתוב חלב טריפה לא תאכלוהו ונבילה לא איצטריך. אלא פי' ומה מחיים דליכא שום איסור שיהא שייך לומר מגו דחייל איסור טריפה אהאי חל נמי אאיסור חלב לאחר מיתה דחל איסור נבילה אאיסור טריפה דהיינו מסוכנת [מיבעי] (לר') [ל]האי פירושא ליכא לאקשויי האי קושיא של הרב הגדול ז"ל דפריך נהי נמי דטריפה לאו היינו מסוכנת אכתי [ליסרא] מידרשא שאינה חייה לא תאכל. והדכת' טריפה למיקם עליה בלאו כי מחסרא. דאי הוה מוקי ליה הכי עדיין הוה מצי למימר מליכתוב חלב טריפה לא תאכלו ואנא אמינא מה טריפה דליכא שום מגו כו' נבילה דאיכא מגו דחל על איסור מסוכנת חל נמי על איסור חלב לא כל שכן. ודקאמרת נבילה דכתב רחמנא למה לי דאמרי' הכי בהדיא אם כן נבילה דכת' למה לי ולא אחלב נבילה קאי לא תימא דאתא לאו דנבילה לעבור עליו בשני לאוין. ואיכא לאקשויי וליכתוב רחמנא חלב טריפה לא תאכל. אלא הך להך נבילה לא אתיא מכח מסוכנת דהשתא נבילה לא אתי מאיסור מסוכנת מיקמיה דליפסקיה רובא דקודם שפסק לה רובא יכול לעמוד והיינו מסוכנת כדלקמן אמרי' בסמוך היכי דמי מסוכנת וכו'.
